מכתבים היסטוריים  |
 |
|
 |
|
 |
חלוצות ובונות בארץ ישראל: מניה שוחט והנריאטה סאלד |
| מאת מניה שוחט להנריאטה סאלד |
| טבריה, 7 במרץ 1909 |
|
|
| עלמה סולד הנכבדה מאד, |
תשתוממי בודאי כי אחרי שנה וחצי של שתיקה הנני מתחילה פתאום במכתב ארון זה. שתקתי כי לא היינו קשורות בעבודה משותפת אם כי, בלי ספק, יש לנו מטרות משותפות. זה לא מתאים לאופי שלי לכתוב מכתבי אהבה, ואף על פי כן את יקרה לי מאד ואני מעריכה ואוהבת אותך בחמימות וברצינות רבה.
כעת הנני רוצה להציע לך עבודה משותפת: אינני יודעת מדוע אך אני מאמינה כי תגידי כן להצעתי. הקשיבי לדברי.
דברים רבים השתנו בפלשטינה בשתי השנים האחרונות, למסור במכתב על כל מה שאירע כאן במשך זמן זה, הוא דבר בלתי אפשרי. צריך לחיות בארץ או לפחות לשהות כאן זמה מה על מנת להרגיש את ההתקדמות הארץ ישראלית. אני אדבר איתך על בעית כיבוש האדמה...כשקונים בפלשטינה קרקע אז ברוב המקרים איע אפשר ליישבה מיד..ספרתי לך כבר כי בפלשטינה אסור שישאר קרקע בלתי מעובד, כשערבי רואה שאין מעבדים שטח קרקע הוא מתיישב עליו...הקרקע שהאפנדים פעם לקחו מאיתנו בערמה ועכשיו מוכרים ליהודים, קרקע זו תהיה מעכשיו שוב שייכת לנו.. היודעת את מדוע אדמה זו עמדה להישמט מידינו למרות ששלמנו בעדה בכסף מלא? האדמה נקנתה לפני 10 או 20 שנה. לא היתה כל אפשרות ליישב עליה מיד את המתנחלים, מסרו אותה בחכירה לערבים, לבסוף לא רצו הערבים לרדת ממנה..
כן, יקירתי, היהודים אין להם חשק רב לעבוד בארץ ישראל וצריך להיות זהירים מאד כשמספרים להם את האמת. ובכל זאת קל מאוד לעזור, הרוצה את לעשות זאת?
אני מקווה לשמוע ממך "כן". תעני לי בבקשה מיד יהיה זה כן או לא.
אני אוהבת אותך ומכבדת אותך מאד.
מניה וילבושביץ
|
|
| מקור: מניה שוחט, מאת רחל ינאית בן-צבי, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1976 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
|