געגועים מן הכלא  |
 |
|
 |
|
 |
משה דיין כותה לרותי מכלא עכו בשנת 1939 |
| מאת משה דיין לרות דיין |
| עכו, 29.10.1939 |
|
|
| רותי שלי, |
ובכן זה המכתב האחרון [לפני גזר הדין]. בודאי נתראה מחר אך מי יודע אם נוכל להחליף מילים. בנפש אנו מוכנים כבר לפסק הדין*, כבר מוכנים לתנאים החדשים ובכל זאת בוודאי יהיה קשה בזמן הראשון להתרגל אליהם.
אך מה אני יכול לכתוב לך במכתב זה? הן את יודעת הכול. אם גם המכתבים לא יהיו והביקורים יהיו אחת לחודשיים, נימצא זה עם זו לעתים הרבה יותר קרובות ואם גם אותך לא יעיר תותח הרמדאן בכל חצות, בוודאי יעל תעירך ותשכבי גם את ותיזכרי בי. אך אין דבר, מי שיודע לומר א' צריך לדעת לומר ב' ולקבל את העונש.
אקווה כי גם לאחר המשפט ימשיכו לטפל בנו ובעיקר בדברים הקטנים בהטבת התנאים פה (יתכן שדוד הכהן** יכול לפעול בכיוון זה).
רותי, שלחי לי (אולי פשוט בדואר) את המילונים (גם העברי-אנגלי) דקדוק וספרי קריאה אנגליים. אם יש איזה ספר לימוד רציני שבא אחרי הדקדוק (כמו לימוד הספרות או משהו כזה) שלחי גם כן ובין ספרי הקריאה כדאי שיהיו עם אותיות גדולות כי בחדר לפנות ערב כבר חושך ובייחוד בחורף.
והיי שלום רותי, ונשקי את יעלי והיא תנשקך בשמי ומסרי שלום והיי חזקה. השתדלי לעבוד כפי שנדברנו ולהתראות.
שלך, משה
*גזר הדין ניתן למחרת
**דוד הכהן, מראשי ההגנה בחיפה |
|
| מקור: רותי שלי, מכתבי משה דיין מכלא עכו 1941-1939 , ניצה בן-ארי עורכת, הוצאת זמורה ביתן, תל-אביב, 2001 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
|