|
מימים ימימה שולבו חלזונות הים התיכון אל תוך תרבותם של עמים השוכנים סביבה, כל חילזון בשל תכונותיו הייחודיות. יונית ים-תיכונית - בארצות אגן הים התיכון קונכיות יונית מחוררות נפוצות במיוחד באתרים הן מלפני כ-45000 שנה, הן באתרי חוף הן באתרים שהם מאות קילומטרים הרחק מהים, עדות למסחר בין קבוצות שונות של ציידים-לקטים. בארץ ישראל נחשפו חרוזי יונית באתרים פרהיסטוריים מלפני 40000 עד 15000 שנה בגליל, בכרמל, בעמק הירדן ואף בעבר הירדן. בגליל, גם ציידים-לקטים מלפני 11000-15000 שנה התקשטו בקונכיות אלה ארגמון חד-קוצים - תכלת וארגמן, צבעי הקודש של עם ישראל, הופקו בימי קדם משלושה מיני חילזון ים-תיכוניים ובהם ארגמון חד-קוצים. לצביעת קילוגרם בד נדרשו אלפי חלזונות, אותם היו דגים בסל נצרים קשור בחבל, בו הונח פיתיון של בשר. את החלזונות שנלכדו היו שורים במים ומלח, והעיסה חוממה עד לקבלת הצבע הרצוי. בדי ארגמן היו סמל יוקרה בעולם העתיק, וברומא כמות הארגמן בבגד סימלה את המעמד החברתי של הלובש אותו. השחלת המקראית, אשר שימשה בקטורת, הופקה כנראה מהגולל החוסם את פתח קונכיית החילזון. את הגולל נהגו לשרוף, שאז הוא היה מדיף ריחות נעימים. חצוצרה אצילה - בעולם העתיק, קונכיות גדולות שימשו לחצוצרות בכך שקדקודן הוסר ונשפו דרכן. קונכיות של חלזון החצוצרהנמצאו באתרים מלפני 6000 שנה (איטליה). במיתולוגיה היוונית טריטון, בנו של אל הים פוסידון, נהג לרכב על הגלים כשהוא תוקע בקונכיית חצוצרה כדי להרגיע סערות; וכן גם כקריאת-קרב, במלחמת האלים בענקים. בישראל, קונכיות חצוצרה נמצאו בעיקר באתרים הלניסטיים. לכל מוצרי הנפקת ספטמבר 2022
|