|
בשנות ה-40 של המאה ה-19 הייתה עדיין ארץ ישראל מחוז נידח וחסר חשיבות באימפריה העותמאנית, ללא קשרי תחבורה, מסחר ודואר מסודרים עם העולם שמחוץ לה. ספינות ממדינות זרות לא פקדו את נמלי ארץ ישראל, והדרך היחידה לצאת אל העולם הגדול הייתה דרך המדינות השכנות. מכתבים מן העולם הגיעו אל בתי הדואר בביירות או באלכסנדרייה, ומשם היה צורך להיעזר בשליחים פרטיים כדי להעבירם אל המכותב בארץ ישראל. הדואר היבשתי בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 ארכה ההפלגה בדרך הים מארץ ישראל לבגדד שבעיראק כ-25 ימים. האחים נורמן וג'רלד ניירן, שהגיעו לארץ ישראל כחיילים בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה והחליטו להשתקע בה בתום המלחמה, החליטו ליזום שירות דואר חדש, שיחצה את המדבר הסורי בכלי רכב מיוחדים ויקשר בתוך חמישה ימים בלבד את חיפה עם בגדד. השירות החל לפעול בשנת 1923 והוביל דואר, נוסעים ומטען מחיפה דרך ביירות ודמשק אל בגדד עד תום תקופת המנדט. בבול המוקדש לדואר היבשתי, על רקע גלויה המתארת את תחנת הרכבת של חיפה, משובצת מעטפה שנשלחה מבגדד לחיפה בנסיעה הראשונה של שירות הדואר החדש. בשובל משובצת החותמת המיוחדת שהשולח נדרש להטביע על המעטפה כדי להבטיח שהיא תישלח בשירות היבשתי המהיר. במרכז הבול מוצגת אחת המשאיות של חיים נתנאל, הסוחר היהודי תושב בגדד שהחזיק בזיכיון להובלת הדואר היבשתי בסוף שנות השלושים. לכל מוצרי הנפקת מרץ 2023
|