|
י"ט בטבת ה'תרפ"ד (27 בדצמבר 1923) – במועדון "חשמונאי" בריגה, לטבייה, נוסדה בית"ר – ברית הנוער העברי ע"ש יוסף טרומפלדור. בבית"ר נהגו לאיית 'תרומפלדור'כדי לשלב את גבורת גיבור תל-חי וחבריו עם גבורת שמעון בר-כוכבא שנפל במצודת ביתר במרד נגד הרומאים (135). ואכן בית"ר התייחדה משאר תנועות הנוער הציוניות בהחדרת רעיון הצבאיות לשורותיה, באימוץ רעיון הקמת המדינה העברית על שתי גדות הירדן, לימוד השפה העברית והנכונות לשרת את הרעיון הציוני ככל שיידרש. זאב ז'בוטינסקי, מייסד הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה, למד מטרומפלדור כי "לנו יהיו דרושים אנשים מוכנים 'לכול', לכל מה שתדרוש ארץ-ישראל". בארץ נוסדה בית"ר בתל-אביב בט"ז באדר א' ה'תרפ"ח (27 בדצמבר 1927) כהמשך לגדוד העברי שפורק ע"י הבריטיים. ביטוי לכך הוא סמל התנועה – 'המנורה', שהייתה סמל הגדוד העברי ה-38 "הראשון ליהודה". מברכים זה את זה ב"תל-חי!" המנון בית"ר הוא 'שיר ביתר' שכתב ז'בוטינסקי, ראש בית"ר (פריז, 1932), ובו שלושה 'בתים': בית"ר / הדר / תגר. חניכי בית"ר תרמו להגשמת הציונות באור ובסתר. רבים נפלו במערכות העם והמדינה, עלו לגרדום בגבורה עילאית, לחמו בשורות האצ"ל והלח"י במסגרת הצלת רבבות יהודים בארגון ההעפלה ("אף-על-פי"), בלחימה נגד הגרמנים בגטאות, ביחידות הפרטיזנים, במסגרת אצ"י במרד גטו ורשה, ואף הניפו את הדגל הלאומי הכחול-לבן ואת הדגל הלאומי הפולני. גבורתם הציתה אבוקות מרד והעלתה את קרן ישראל בקרב בני עמם והעמים שתחת הכיבוש הגרמני. הקימו עשרות יישובים במולדת (משקי חירות – בית"ר), קלטו רבבות עולים, ומנחילים את מורשת בית"ר בעשרות מעוזים בארץ ובתפוצות. אהרן צבי פרופס, "הבית"רי הראשון", העיד שהמפגש הראשון של החברים מ"אגודת חשמונאי" ו"קדימה" בריגה עם ז'בוטינסקי הותיר רושם בל יימחה. "ז'בוטינסקי דיבר אלינו בפשטות: 'מדינת ישראל קום תקום בארץ ישראל השלמה, משום שהארץ שלנו היא. בגולה אין עתיד לנו, ואם לא נחסל אותה, תחסל אותנו. על הנוער העברי להתכונן לכבוש את הארץ ולשחררה מידי הזרים. הנוער העברי מסוגל למלא תפקיד היסטורי זה. הוא יהפוך מ'עבד' ל'בן-מלך', הוא 'יכבוש את ההר'". אשרינו שזכינו לכך. יוסף קיסטר, חוקר במכון ז'בוטינסקי לכל מוצרי הנפקת אוגוסט 2023
|