|
בחנוכה 2001 נחנך ברחוב אגריפס בירושלים ציור קיר 'שוק מחנה יהודה', פרי יצירתה של הסדנה Citécréation (עיר היצירה) מליון שבצרפת. הציור, שנקבע על קיר בטון חשוף, נעשה בטכניקה המכונה 'אחיזת עיניים', ופרטיו נדמים בעיני המתבונן כמציאות. קיר הפח בצידו המערבי של בית מגורים רב קומות, שנבנה בשנים 1935–1937 ברחוב אגריפס, סימל הזנחה ועוני. מאז שנת 1987 נמצא האזור בתהליך של שיקום ופיתוח סביבתי, קהילתי ותיירותי. תושבי השכונות בלב העיר היו שותפים להחלטה להקדיש את הציור לשוק מחנה יהודה, ליבו הפועם של האזור ומרכז ההוויה הירושלמית. לקראת הביצוע ערכו האומנים תחקיר ופגשו תושבים ובעלי עסקים שאחדים מהם הונצחו בציור עצמו. הציירים ביקשו לשמוע מה התושבים מבקשים לראות על הקיר בשכונה, ופעלו בהתאם. בפעולת הציור היו שותפים עיריית ירושלים, משרד התיירות, החברה הממשלתית לתיירות, משרד השיכון והחברה שביצעה את הפרויקט – החברה לפיתוח מזרח ירושלים. הבניין הוכן ל"תלבושתו" החדשה: התריסים והמעקות נצבעו במסגרת שיפוץ מקיף בבניין, שערך משרד השיכון. חברת החשמל העמידה לרשות הציירים את קיר חדר הגנרטור, הנמצא בקומת הקרקע. הבעת תודה לסיוע זה התבטאה בציור פועלי חברת החשמל בצד המבנה. ברקע צוירו שכונות ירושלים וההרים הסובבים אותה. הנוף של "ירושלים הרים סביב לה" חוזר כהד לציורי ירושלים שנעשו בבתי הכנסת בגולה ובארץ, בהם נראית ירושלים כעיר האידילית המשתקפת מהטקסט המקראי. בציור משולבות דמויות מוכרות של תושבים וסוחרים. בקשת, מעל ציור חנות הדגים, בולטת אבן ראשה ובה תבליט האריה משער האריות, שהיה לאחד מסימני ההיכר של הירושלמיוּת בעיני התושבים. ראשיתו של דימוי זה בטיגריס – סמל הסולטן הממלוכי ביברס. בעת החדשה אימצו יהודי ירושלים את הטיגריס דווקא כגור אריה יהודה – הסמל של שבט יהודה וירושלים. לאחר שהצנחנים פרצו לעיר העתיקה דרך שער האריות, נוספו לו משמעויות לאומיות. שוק מחנה יהודה נתפס בעיני תושביו כמרכז ההוויה הירושלמית – מקום שבו נשמרת המורשת המקומית, האותנטית והלאומית. בסוף שנת 2022 ציין שוק מחנה יהודה 100 שנה להיווסדו. פרטים מהתצלום: דמויות מהשוק – אלי מזרחי, בני דגים, מחלק התה, הבן של מוטי, המנון השוק, האריות באבן הראשה, האופניים, קרטון מצויר, אנשי חברת החשמל, מוקד 103, מודעת מכירה, המנורות בשוק, תפריט בשר-חלב ועוד. תודתנו לנירית שלו-כליפא לכל מוצרי הנפקת ספטמבר 2024
|