|
100 שנים לפתיחת הכיתה הראשונה בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל לפני מאה שנים, בדצמבר 1924, נפתחה הכיתה הראשונה בטכניון עם 16 סטודנטים וסטודנטית אחת. הלימודים, שהתמקדו בארכיטקטורה ובהנדסה בנאית, התקיימו בבניין הטכניון ההיסטורי בשכונת הדר. המרצים היו ברובם פרופסורים יהודים שהיגרו מאירופה ובקושי ידעו עברית והתשתית הייתה דלה מאד. אבל מאותם ספסלי עץ של הכיתה הראשונה, מאותה התחלה צנועה צמחה אוניברסיטת מחקר טכנולוגית הנמנית על עשרת המוסדות הטכנולוגיים המובילים בעולם.
הטכניון הכין את הקרקע למדינה הצעירה ומלווה אותה מאז ייסודה. אינני מכיר עוד אוניברסיטה בעולם שהשפעתה על המדינה שבה היא פועלת משתווה להשפעתו של הטכניון על מדינת ישראל וכפי ששמעון פרס נהג לומר: מזלה של מדינת ישראל הוא שהטכניון הקדים אותה ברבע מאה ולא ההפך. הטכניון ובוגריו נשאו על כתפיהם את פיתוח התשתיות האזרחיות והביטחוניות של ישראל. באותם ימים ראשונים הוטבע הדנ"א הייחודי לנו, כך שבנוסף לשאיפה למצוינות מחקרית וחינוכית המלווה את כלל אוניברסיטאות המחקר, אנו חשים גם אחריות עמוקה לביטחונה של מדינת ישראל, לכלכלתה ולחברתה. מהטכניון יצאו ארבעה חתני נובל – פרופ' מחקר אברהם הרשקו, פרופ' מחקר אהרן צ'חנובר, פרופ' מחקר דן שכטמן ובוגר הטכניון פרופ' מחקר אריה ורשל. בנוסף לקמפוסים בחיפה פועלים כיום בחו"ל שני קמפוסים בין-לאומיים של הטכניון בסין ובניו-יורק. ואם את כל אלה הספקנו במאה השנים הראשונות – תארו לכם מה צופן העתיד. פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון על הבול הבול מקפל בתוכו עבר, הווה ועתיד ומציג את המורשת המפוארת של הטכניון, על מאה שנותיו, ובה בעת את החדשנות פורצת הדרך שהוא מייצר ומייצג במדינת ישראל ובעולם. את העבר מבטא הבול במספר 100 ובבניין הטכניון ההיסטורי בשכונת הדר בחיפה, המופיע בשובל הבול, ובו שכן הטכניון בעשורים הראשונים לפעילותו. החדשנות המדעית-טכנולוגית מיוצגת בחלקו העליון של הבול בשלל מאפיינים ובהן מולקולה (המסמלת את המחקר פורץ הדרך בכימיה ואת פרסי נובל בתחום), DNA(המסמל את קפיצות הדרך בביולוגיה, ברפואה ובמדעי החיים) ואלקטרון (המייצג את המחקר הטכנולוגי פורץ הגבולות והדמיון בתחומי ההנדסה). לכל מוצרי הנפקת פברואר 2025
|