שואת יהודי הונגריה

השירות הבולאי מציין את השנה ה־80 לשואת יהודי הונגריה בהוצאת בול.

1944 היא אכן השנה בה החל גירושם של יהודי הונגריה ברכבות המוות למחנות השמדה ורציחתם השיטתית. כשהגרמנים חשדו שבן בריתם הנאמן עד אז, עוצר הונגריה, החל לפקפק בניצחונם, פלשו להונגריה, השלטון הועבר לידי הפשיסטים ההונגרים, צלב החץ- ובתוך פחות מחצי שנה נרצחו בשיתוף פעולה הדוק יותר מחצי מיליון (כ־77%) מיהודי המדינה. אבל רדיפתם, נישולם מכל זכויותיהם האזרחיים, הרס מעמדם המקצועי וביזת רכושם החלו שנים קודם לכן.

מבחינה היסטורית, מסיבות פוליטיות ואינטרסים של הונגריה מול אוסטריה הוגדרו יהודי הונגריה כאזרחים שווי זכויות עם האזרחים הנוצרים מאז 1867. אולם אחרי מלחמת העולם הראשונה וחוזה טריאנון, איבדה הונגריה, שלחמה בצד ״מעצמות המרכז״, כ־70% משטחה, הכנסותיה ומקורות התעשייה שלה. כל אלה, ביחד עם המשבר הפיננסי הגדול שאחרי המלחמה, ריסקו את כלכלתה. כתוצאה מכך הפכה ההנהגה ימנית יותר ויותר, ועם עליית היטלר לשלטון כרתה ברית עם גרמניה הנאצית עוד ביוני 1941, בתקווה לזכות בחזרה בשטחים האבודים. לכן גרמניה לא כבשה מייד את הונגריה כמו ארצות מזרח אירופה אחרות, אבל הממשלה ההונגרית, בת ברית נאמנה, שיתפה פעולה וחוקקה חוקים בהתאם.

משנת 1941 גויסו גברים יהודים בני 18–50 ליחידות מיוחדות של הצבא ההונגרי  לעבודות כפייה בתנאי הרעבה והתנכלויות ברוטליות של מפקדיהם הפשיסטים. כ־40,000–50,000 מתוך המגויסים נרצחו עוד לפני שראו שדה קרב.

המאייר והמעצב הגרפי, אהרון שבו, הוא עצמו ניצול שואה מהונגריה. בבול הדואר הוא הצליח לכלול את התמונה המסמלת בזיכרון הקולקטיבי את הצעדתם של יהודי הונגריה לרכבות המוות, וגם את המיצג  הבלתי נשכח: נעלים ריקות של גברים, נשים וילדים על גדות הדנובה, לזכרם של מאות רבות של יהודי בודפשט שהועמדו על ידי קלגסי צלב החץ על  שפת הנהר, קשורים בשרשראות ברזל (חיסכון בכדורים) ונורו לתוך הדנובה. השלכת הטריקולור ההונגרי לחוף עם חלקו האדום הנשפך לנהר, מסמל לא רק את הדם היהודי, שזרם לדנובה וצבע את מימיו באדום, אלא גם את ההשפלה התהומית של הכבוד הלאומי ההונגרי.

לכל מוצרי הנפקת מאי 2025